Monday, August 16, 2010

לפנק לפנק לפנק - פוסט בניחוח של אמא

זו רק אני או שהפרסומת של פינוק ממש מעצבנת? זו שמראה איך האמא המסכנה צריכה לרוץ כל הזמן להרדים את הילד כי היא משתמשת בסבון של פינוק ובעלה לא. זו כמובן פרסומת ההמשך לזו שמראה את האם יוצאת מהבית ומפקידה את העולל בידי האב (שמוצג, איך לא, כאידיוט חסר אונים, פעם ראשונה ששומר על הילד, שלהזכירכם כבן שנתיים. מסכנה האמא, שנתיים לא יצאה לבד...) ובשני המקרים - השימוש ב"פינוק" מציל את המצב ועוזר לילדון להירדם.
מעבר להצגת האב כבייביסיטר לא מוצלח ולא כחצי מיחידת הורים, אותי אישית מרגיז לראות שילד בן שנתיים ומעלה לא יכול להירדם אם לא לוקחים אותו על הידיים. שיקומו עליי עכשיו כל ההורים המתוסכלים ו/או יפי הנפש שמאמינים שהילד צריך את החיבוק של אמא כדי לישון, אני כאמא לא תומכת בזה. שלא תבינו לא נכון - שכל אחד יעשה מה שנוח לו, אני לא נכנסת לאף אחד להרגלי ההרדמה, ואם מתאים לכם כל יום לנענע 15 קילו לשינה שיבושם לכם ולגב שלכם. אבל כשמציגים את הסיטואציה הזו בפרסומת כאילו זה כל כך ברור ומובן מאליו שכך זה צריך להיות - נראה לי שזה כבר לא נכון (אני כבר לא מדברת על זה שהילד מתזז את ההורים שלו 20 פעם בלילה). שמישהו יקרא לסופר נני שתסדר פה את העניינים... אכן, פרסומת לפינוק, ואני לא מדברת על הסבון.

No comments:

Post a Comment